מה משתנה בדרישות הסביבתיות למפעלי בטון, למי זה חל, ומה העלות הצפויה - לפי דוח הערכת השפעות רגולציה של המשרד להגנת הסביבה
תנאי המסגרת הקיימים למפעלי בטון (מ-2018) מבחינים בין מפעלים הממוקמים ב"אזור רגיש" - עד 150 מטר ממבני מגורים, ציבור או נופש - לבין מפעלים ב"אזור רגיל". רק כ-5% מהמפעלים בישראל מוגדרים כיום כ"אזור רגיש".
העדכון המוצע מבטל את ההבחנה הזו לגמרי. כל מפעלי הבטון, כולל אלו הפועלים כספקים לבטון מובא וכל מי שמאחסן אגרגטים ממחצבה באתר, יידרשו לעמוד באותה רמת דרישות מחמירה - ללא קשר למרחק מאזורי מגורים.
שלושת השינויים המרכזיים: קירוי וסגירה של כלל תאי הקבלה והאחסון (לא רק תאי קבלה כהיום), מערכות ערפול/התזה/יניקה אוטומטיות בכל התאים, ואוטומציה של מערכות שטיפת גלגלי משאיות ביציאה מהמפעל.
| מפעלים קיימים | קירוי + ערפול תוך כ-5 שנים |
| מפעלים חדשים (מ-1.1.2026) | אחסון תת-קרקעי בלבד |
| מפעלים זמניים | פטורים מדרישת האחסון התת-קרקעי |
מפעל חדש הוא מפעל שטרם החל בהליך תכנון או רישוי לפי חוק התכנון והבניה. מפעלים כאלה יידרשו לוותר לגמרי על ערמות אחסון גלויות של אגרגטים וחול מחצבה, ולעבור לתאי קבלה תת-קרקעיים בלבד - שינוי שנועד לצמצם את תנועת ציוד הצמ"ה באתר, אחד ממקורות הפליטה המרכזיים.
לפי האומדנים בדוח, לא כולל עלויות תכנון ורישוי עקיפות:
| קירוי + ערפול, מפעל קטן | ~425,000 ₪ |
| קירוי + ערפול, מפעל גדול | ~710,000 ₪ |
| אחסון תת-קרקעי, מפעל קטן | ~1.36 מיליון ₪ |
| אחסון תת-קרקעי, מפעל גדול | ~1.81 מיליון ₪ |
מנגד, מעבר לאחסון תת-קרקעי צפוי לחסוך למפעל כ-400,000 ₪ בשנה בעלויות תפעול כלי צמ"ה (שופל), כך שבטווח הארוך חלק ניכר מההשקעה מתקזז. לצד זאת, ספקי צמנט ומגורות אחסון צמנט אינם מושפעים מדרישת האחסון התת-קרקעי - ערך הפליטה במגורות נשאר ללא שינוי (10 מ"ג/מק"ת), רק ערך הפליטה בעמדות העמסת מערבלים עודכן מ-50 ל-20 מ"ג/מק"ת.
מחפשים ספק שכבר עומד בדרישות סביבתיות מחמירות?
מפעלי בטון מובא באתרמקור: דוח הערכת השפעות רגולציה - עדכון תנאי מסגרת למפעלי בטון, המשרד להגנת הסביבה, פברואר 2026.