מה משתנה בדרישות הסביבתיות למפעלי בטון, למי זה חל, ומה העלות הצפויה - לפי דוח הערכת השפעות רגולציה של המשרד להגנת הסביבה
תנאי המסגרת הקיימים למפעלי בטון (מ-2018) מבחינים בין מפעלים הממוקמים ב"אזור רגיש" - עד 150 מטר ממבני מגורים, ציבור או נופש - לבין מפעלים ב"אזור רגיל". רק כ-5% מהמפעלים בישראל מוגדרים כיום כ"אזור רגיש".
העדכון המוצע מבטל את ההבחנה הזו לגמרי. כל מפעלי הבטון, כולל אלו הפועלים כספקים לבטון מובא וכל מי שמאחסן אגרגטים ממחצבה באתר, יידרשו לעמוד באותה רמת דרישות מחמירה - ללא קשר למרחק מאזורי מגורים.
שלושת השינויים המרכזיים: קירוי וסגירה של כלל תאי הקבלה והאחסון (לא רק תאי קבלה כהיום), מערכות ערפול/התזה/יניקה אוטומטיות בכל התאים, ואוטומציה של מערכות שטיפת גלגלי משאיות ביציאה מהמפעל.
| מפעלי בטון בישראל (משרד השיכון, 2022) | כ-200 |
| מפעלים עם תנאים ברישיון עסק (המשרד להגנת הסביבה) | כ-140 |
| היקף ייצור שנתי (2022) | כ-20 מיליון קוב |
| מפעלים חדשים הנדרשים עד 2040 | כ-44 |
| מפעלים באזור רגיש | כ-5% |
לפי הדוח, פיזור המפעלים תואם את פיזור האוכלוסייה, בין היתר משום שתכונות הבטון מגבילות את הזמן מיציאתו מהמפעל ועד היציקה לכ-90 דקות. בפילוח לפי מחוזות: צפון וחיפה כ-74 מפעלים, מרכז ותל אביב כ-50, דרום כ-52 וירושלים כ-24. באינדקס מפעלי הבטון של ישראל בטון רשומים כיום 182 מפעלים.
| מפעלים קיימים | קירוי + ערפול תוך 3 שנים |
| מפעלים חדשים (ללא היתר בנייה עד 1.7.2026) | אחסון תת-קרקעי בלבד |
| מפעלים זמניים (עד 6 שנים) | פטורים מדרישת האחסון התת-קרקעי |
לפי נוסח הטיוטה, עסק חדש שטרם קיבל היתר בנייה עד 1 ביולי 2026 יקים תאים תת-קרקעיים בלבד, ולא תותר אחסנה עילית של אגרגטים. מפעלים כאלה יידרשו לוותר לגמרי על ערמות אחסון גלויות של אגרגטים וחול מחצבה, ולעבור לתאי קבלה תת-קרקעיים בלבד - שינוי שנועד לצמצם את תנועת ציוד הצמ"ה באתר, אחד ממקורות הפליטה המרכזיים.
מפעל זמני, שמוקם באתר בנייה לצורך פרויקט בינוי או תשתית ומיועד לפירוק בסיומו, פטור מהקמת תאים תת-קרקעיים – לכל היותר ל-6 שנים, ובכפוף להגשת תוכנית עבודה ולוח זמנים לסיום. מפעל קיים בעל רישיון עסק תקף יידרש לעמוד בדרישות הקירוי והסגירה תוך 3 שנים מיום קבלת התנאים, ונותן האישור רשאי לדרוש זאת מוקדם יותר אם קיים חשש לזיהום אוויר חזק ובלתי סביר.
לפי האומדנים בדוח, לא כולל עלויות תכנון ורישוי עקיפות:
| קירוי + ערפול, מפעל קטן | ~425,000 ₪ |
| קירוי + ערפול, מפעל גדול | ~710,000 ₪ |
| אחסון תת-קרקעי, מפעל קטן | ~1.36 מיליון ₪ |
| אחסון תת-קרקעי, מפעל גדול | ~1.81 מיליון ₪ |
מנגד, מעבר לאחסון תת-קרקעי צפוי לחסוך למפעל כ-400,000 ₪ בשנה בעלויות תפעול כלי צמ"ה (שופל), כך שבטווח הארוך חלק ניכר מההשקעה מתקזז. לצד זאת, ספקי צמנט ומגורות אחסון צמנט אינם מושפעים מדרישת האחסון התת-קרקעי - ערך הפליטה במגורות נשאר ללא שינוי (10 מ"ג/מק"ת), רק ערך הפליטה בעמדות העמסת מערבלים עודכן מ-50 ל-20 מ"ג/מק"ת.
מחפשים ספק שכבר עומד בדרישות סביבתיות מחמירות?
מפעלי בטון מובא באתרמקור: דוח הערכת השפעות רגולציה - עדכון תנאי מסגרת למפעלי בטון, המשרד להגנת הסביבה, פברואר 2026 – הפצה להערות ציבור באתר התזכירים הממשלתי (tazkirim.gov.il); וכן טיוטת תנאי מסגרת – פריט 10.7א, בטון, המשרד להגנת הסביבה (נוסח להערות הציבור). נתוני מספר המפעלים מתוך הדוח, בהתבסס על דוח הצוות הבין-משרדי להבטחת זמינות הבטון (משרד השיכון, אוקטובר 2022). המידע מוצג בעיבוד ובתמצות של ישראל בטון.